תוכן

ח) והנה היום הרמ"ח שלו והרמ"ח שלה הכל א' הוא, כי הרמ"ח מ"ע יוצאים מב' אותיות ו"ה, כי זכרי עם ו"ה הם רמ"ח. והנה רמ"ח אלו הם בסוד אותיות ו"ה, שהם זו"נ. כי שם מתחברים שניהם אב"א, בסוד האברים והבשר כנ"ל, ואינם נפרדים. ולכן הרמ"ח מ"ע הם למטה, והשס"ה מל"ת הם למעלה, כי הם דם וחיותם דאברים הנמשך. ובזה יתיישב, כי לכאורה היה ראוי להיות להיפך. ואמנם מב' אותיות ו"ה עם ב' אותיות הם גימ' י"ג, וכל זה השורש השם הפשוט, נקרא אתה בסוד המילוי שלה, והוא במילוי אלפי"ן, ולהיותו בז"א הם ואו הא, גימ' י"ט, והוא רמז אל הנוקבא היוצאת מאחוריו, ונקראת חוה, גי' י"ט. ונאמר עתה י"ג פעמים י"ט, גימ' רמ"ח עם הכולל, הרי א"כ אין כאן רק רמ"ח בלבד. משא"כ בשס"ה, שהם כפולים. ויובן עם הנזכר, כי בכאן אין לעצמות גופא ורמ"ח איברים שלה, רק מה שלוקחת ממנו, ולכן נכללת ברמ"ח שלו. וז"ס מה שארז"ל אשתו כגופו דמיא, אך החיות המתפשט אח"כ, הם השס"ה גידין והם שבתוכם, ואלו לוקחתם הזעיר אנפין מאו"א, ואינה צריכה אליו, ולכן יש לה שס"ה גידין אחרים זולתו.