תוכן

ח) וז"ס הנותן שלג כצמר, כי כמו שאם תסיר שורש הד' אלפי"ן ממד"ת ישאר ת"ם, גם כשתסיר שורש הג' אלפי"ן משלג, ישאר צמ"ר, וזהו הנותן שלג כצמר. וז"ס אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו וכו', כצמר יהיו, מתלבנים העונות ע"י אימא עילאה, העונות, ששם השל"ג הצמ"ר, בסוד שמות אהי"ה כנז"ל. וז"ס יוה"כ מכפר ומלבין עונותיהם של ישראל, כי סוד יוה"כ בסוד אימא, ולכן אמרו בזוהר פ' בראשית דף ו' ע"ב על, והוא הכה את הארי ביום השלג, דאתדן בבי דינא עילאה שהיא בינה, ב"ד העליון ה"י עילאה, דמינה מתערין דינין. והנה, משלג נעשה שגל בקדושה, בסוד נצבה שגל לימינך, זה בקדושה. וכנגדה בקליפה, והשגל יושבת אצלו במלך פרס. וז"ס והוצב גולתה הועלתה, תרגום הוצב כלבתא. והוא ג"כ פירוש השגל יושבת אצלו, כי בקליפות הוא כלב, ובקדושה שם ב"ן במלכות. גם הארת הפנים העליונים הם שני בחינות, וכולם ש"ע. כי א"ל במלואו קפ"ה, והם שני א"ל בשני הפנים, הרי ש"ע. גם יש ש"ע שני, מהאחוריים של הוי"ה דע"ב דיודי"ן, שהם דפ"ק. ויש ב' דפ"ק בשני הפנים עם הב' כוללים, הרי ש"ע. וכנגדו בקליפה, ע"ש, כמד"א עש יאכלם.