תוכן

ח) יש לדקדק השינוי שבין האזנה ללשון שמיעה, ושבין דבור לאמירה. ולמה בדיבור דבר לנוכח, ובאמירה שלא לנוכח. ולמה בדיבור כינה הדיבור לעצמו, שאמר ואדברה, ובאמירה לא אמר ואומר. ועוד, למה אמר אמרי פי, ולא אמר אמרי. ולמה שינה בטל ומטר, לשון עריפה והזלה. ולמה לקחי ואמרתי, כיון שהכל רומז על התורה. ועוד, למה אמר הבו גודל, ול"א אמרו כי מה יתנו, ואיך יצדק לשון נתינה. ועוד האי לשון דהצור דנקט, ומלת פעלו, דהיל"ל האל תמים דרכו, כמ"ש דהע"ה ועוד, דהיל"ל ואין עול תחלה, ואח"כ להוסיף שהוא אל אמונה, כי אין עול, הוא שלילת הרע לבד, ואל אמונה הוא שלמות.