תוכן

ח) ויאמר אלהים אל אברם שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי וכו'. בדרוש הבטלנים היושבים בירושלם, שהיא שער השמים, שמושכים האור של העוה"ז, ואינם מניחים אותה לילך בגלות, כמ"ש בפ' (ישעיה ס' י"ז) ונוגשיך צדקה, יובן בהקדמה ההיא הקדמה זו. ולהודיע, איך בפרטות במקום קדוש שהשיגו הראשונים לפתוח הדלת ושער השמים, שהיא הקדמה של באר שעשה אברהם ועשה יצחק לפותחו, שסתמום פלשתים. ובא"ר, שהוא אבר"ם עם ם' סתומה, שמקודם כל זווגו היה למעלה עם שרי ביו"ד, שהוא זווג נעלם של נפשות הגרים, ושרי עקרה אין לה ולד, אבל תולדת הנשמות היה לה, ואחר שפתח אברם הבור של היו"ד של שרי, נחלקה לשני ההי"ן, אחת נטלה שרה ונתפתחה רחמה, ואחד נטל אברהם והוליד, שהיא הה' הפוכה, שהוא הבור עם הנקב הקטון שלה, שהוא מקום שבאים הנשמות. וכשהוא פתוח הוא ה"א, (בראשית מ"ז כ"ג) ה"א לכם זרע וזרעתם, וכשהיא סתומה היא ח"ת, שהיא (ישעיה נ"ט ב') עונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלהיכם.