תוכן

ח) והנה ראה ר' עזריה ע"ה, פניו של ר' יהודה ירוקין, כי היה מצטער לדעת ענין מיתת עשרה הרוגי מלוכה, אם היה עוונם לסיבת מכירת יוסף לגוים, כי אחרי ששלטו בגופו אויביו, שהם מסטרא אחרא, אם כן נראה כאילו ח"ו נמסרו ביד הקליפות והטומאה, כי אף אם היו ראוים להתגלגל, מפני עון וגונב איש ומכרו, מכל מקום לא היה ראוי להמסר ביד הקליפות ח"ו. ור' עזריה הבין כונתו, ואמר לו, שיאמר ושידבר בפיו, כפי מה שהיה חושב בלבו, כי אעפ"י שנהרגו על ידי הקליפות ומקום הטומאה, לא שלטה בהם שום טומאה, ולא סטרא אחרא ח"ו, כי תורתם הגינה עליהם מן הקליפות, שהתורה אינה מקבלת טומאה.