תוכן

ח) ואמנם יש בה ב' בחי’, והם: אחור, ופנים. ובעת האחור, כל הט' בחי' שלה של אחור, הם בו, ובחי' הי' של אחור, היא לבדה בה. ותמיד לעולם עומדת בחזה שלו באחוריו. ואח"כ בנסירה, מתחברים כל העשר אחורים בה יחד, ונגדלת כמוהו. ואח"כ בפנים, יש בה נקודה א' לבד מבחי' פנים, ויושבת בסוד התפילין דיד לעולם עמו, ואינה זזה משם לעולם. ואז כל הבחי' דט"ס דפנים שלה, אז ניתנים בה א' לא', עד שנגדלת פב"פ כמוהו. באופן, כי כשאנו אומרים שאחר שנגדלת אחור באחור, אז חוזרת להיות בסוד נקודה קטנה בפנים, פירוש הוא, על אותה הנקודה דבחי' פנים, שעדיין בבחי' פנים שלה אין לה רק נקודה א'. אמנם כל אחוריה שלימים לגמרי, והבן זה מאד.