זהר

ח) דבר אחר לא תלין וגו', העץ אלין ישראל דאתמר בהו כימי העץ ימי עמי, חובא דעבדו עם נבל, לא תהא תליא ליה בישראל, דכד עבדו ית עגלא חשיב משה דישראל עבדו ליה, ואמר למה יהו״ה יחרה אפך בעמך, אמר ליה קודשא בריך הוא לך רד כי שחת עמך, מיד נחית וחזא עגל דיוקנא דשור וחמור, שאיל ליה מאן עבד לך, אמר חמור, ערב רב אשר בשר חמורים בשרם, שור אמר נמי הכי, טבעת דעלה מזל שור בזמנא דאתמר בערב רב ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב, אזדמנת תמן, וארמי כלא אהרן בנורא, ונפקת עגלא דיוקנא דשור וחמור, בההוא זמנא צווחת רוח הקדש ואמרת, ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו, ישראל לא ידע עמי לא התבונן.

תרגום

ח) דבר אחר לא תלין וגו׳. העץ אלו ישראל שנאמר בהם כימי העץ ימי עמי. חטא שעשו עם נבל לא יהיה תלוי לו בישראל, שכאשר עשו את העגל חשב משה שישראל עשו אותו ואמר למה יי׳ יחרה אפך בעמך. אמר לו הקדוש ברוך הוא לך רד כי שחת עמך. מיד ירד וראה עגל דיוקן שור וחמור, שאל אותו מי עשה אותך. אמר חמור ערב רב אשר בשר חמורים בשרם. שור אמר גם כך. טבעת שעליה מזל שור, בזמן שנאמר בערב רב ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב, נזדמנה שם, והשליך הכל אהרן באש, ויצא עגל דיוקן שור וחמור. באותו זמן צוחה רוח הקדש ואמרה ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע עמי לא התבונן.