זהר

ח) מיד קמו כלהו חבריא דשמעו מלין אלין, ונשקו ליה על רישיה, ואמרו אלו לא אתינא לעלמא אלא למשמע דא דיינו, דודאי קודשא בריך הוא ושכינתיה לא אשתני דא מן דא, אבל לגבי אחרנין אשתני ואסתתר, ובכמה לבושין, ובכמה כסויין, ובכמה קליפין, ובגין דא אמר שלמה עליו השלום אל גנת אגוז ירדתי, דאיהו הוה ידע בקליפין כלהו, ובגין דא לא שביק אפילו מיני דכשוף דלא ידע, בגין דידע בקליפין. ורעיא מהימנא איהו יתבר כל קליפין, ונפיק מתמן מוחא דאיהו יהו״ה לארבע סטרי דאגוזא, דאינון תהו ובהו וחשך ותהום, ומפרנס מניה לההיא חולה דאיהי אדנ״י, דבאלין קליפין די באגוז דאינון תהו ובהו וחשך ותהום אמר אסתירה פני מהם, ואית שנויין אוחרנין לטב לכל חד כפום עובדיה. זמנין אתגליא לון בדמות אריה, הדא הוא דכתיב אריה שאג מי לא יירא, זמנין בדיוקנא דשור, הדא הוא דכתיב בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו, וזמנין בדיוקנא דנשר, הדא הוא דכתיב כנשר יעיר קנו, וזמנין בדיוקנא דאדם סבא, כמה דאתדמיא לאלין דאמרי זה אלי ואנוהו, דאיהו הוה אתדמיין לון בדמות סבא, ואתמר בהו ויניקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור, אבל לאלין דתליין מניה ומשכינתיה לא אשתני לעולם.

תרגום

ח) מיד קמו כלהו חבריא וכו'. מיד קמו כל החברים ששמעו דברים אלו, ונשקו אותו על ראשו, ואמרו אילו לא באנו לעולם אלא לשמוע זה דיינו. שודאי הקדוש ברוך הוא ושכינתו לא משתנה זה מן זה, אבל לגבי אחרים משתנה, ומסתתר בכמה לבושים ובכמה כסויים ובכמה קליפות. ומשום זה אמר שלמה עליו השלום אל גנת אגוז ירדתי, שהוא היה יודע בקליפות כולם, ומפני זה לא עזב אפילו מיני כישוף שלא ידע, מפני שידע [נ״א לדעת] בקליפות. והרועה הנאמן הוא ישבר כל קליפות, ויוציא משם המוח שהוא יהו״ה לארבעה צדדי האגוז, שהם תהו ובהו וחשך ותהום, ומפרנס ממנו לאותה חולה שהיא אדנ״י. שבאלו הקליפות אשר באגוז שהם ​תהו ובהו וחשך ותהום אמר אסתירה פני מהם. ויש שינויים אחרים לטוב לכל אחד כפי מעשהו. פעמים נגלה להם בדמות אריה, זה הוא שכתוב אריה שאג מי לא יירא. פעמים בדיוקן שור, זה הוא שכתוב בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו. ולפעמים בדיוקן של נשר, זה הוא שכתוב כנשר יעיר קינו. ולפעמים בדיוקן אדם זקן, כמו שנדמה לאלו שאמרו זה אלי ואנוהו. שהוא היה נדמה להם בדמות זקן. ונאמר בהם [נ״א בו] ויניקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור. אבל לאלו שתלויים ממנו ומשכינתו לא משתנה לעולם.