זהר

ח) פתח ואמר, מה הוא דאמר, הראיני את מראיך. כד יתעביד בר נש מטיפה, בשלייתא דאמיה, כמה דאתרבי, אעיל ביה הקב"ה זעיר זעיר רוחא ונפשא. ונר יהיבת על רישיה בליליא. שנאמר, בהלו נרו עלי ראשי. ועמודא דנהורא ביממא, שנאמר ויסע עמוד הענן וגו', ולילה בעמוד אש כו' ללכת יומם ולילה. ונאמר, כי נר מצוה ותורה אור.

פירוש הסולם

ח) פתח ואמר, מה וכו': פו"א, מה הוא שאמר, הראיני את מראיך. בעת שהאדם נעשה מטפה בשליתה של אמו, כמו שגדל, מכניס בו הקב"ה מעט מעט רוח ונפש. ונר ניתן על ראשו בלילה. שנאמר, בהלו נרו עלי ראשי. ועמוד של אור ביום, שנאמר ויסע עמוד הענן וגו' ולילה בעמוד אש וגו' ללכת יומם ולילה. ונאמר, כי נר מצוה ותורה אור. שהמלכות השולטת בלילה נקראת נר מצוה, וז"א שנקרא תורה. השולט ביום, נקרא ותורה אור.