זהר

ח) ותרין עשר שבטין דתחות ימא, ינקין כל חד מאתר דיליה. הה"ד, זה יתנו. ז"ה, חושבן תרין עשר, דאתדבקי סחרני משכנא עילאה. ובההוא זמנא יהא לון נשיאות רישא, משום דאתדבק ראש המטה באתריה ההוא דנטיר יו"ד. וכד אזל לעלמא דאתי, אתוסף ביה יו"ד, דכתיב ויישם בארון במצרים.

פירוש הסולם

ח) ותרין עשר שבטין וכו': וי"ב השבטים העליונים שמתחת הים, שהוא המלכות, יונקים כל אחד ממקום שלו. ז"ש זה יתנו. זה, הוא חשבון י"ב שמתדבקים סביב המשכן העליון, שהוא המלכות. ובעת ההיא תהיה להם נשיאת ראש משום שנתדבק ראש המטה, שהוא מלכות, במקומו של אותו ששומר י', שהוא יוסף שומר הברית, שהוא יסוד. וכשהלך יוסף לעולם הבא נתוספה בו י', שכתוב ויישם בארון במצרים. שכתוב ויישם עם ב' יודין.