זהר

ח) לדון בשרפה לסמאל. עצים לאדלקא בהון נורא. זכאה איהו גופא דאיהו עץ, ואברים דיליה עצים, לאוקדא בהון אשא, דאיהו נר מצוה, בכל אבר, לאוקדא לסמאל, בשכינתא עלאה, בעץ דאיהו תפארת, ובכל עצים דאחידן ביה, דבזמנא דאש על גבוה נחית. הוה, על גבי עצים דקרבנא, והזר הקרב יומת, דאתוקד ביה, הה"ד והאש על המזבח תוקד בו. זכאה איהו מאן דאחיד באילנא דחיי, בגופיה, באברים דיליה, נר כל ענפא וענפא נר מצוה ברמ"ח פקודין דיליה.

פירוש הסולם

ח) לדון בשרפה לסמאל וכו': לדון בשרפה לסמאל, על ידי עצים להדליק בהם אש. אשרי הוא הגוף שהוא עץ, והאברים שלו הם עצים, שישרוף בהם אש, שהוא נר מצוה, בכל אבר, לשרוף את סמאל על ידי השכינה העליונה, שהיא בינה, בעץ שהוא תפארת, ובכל עצים, דהיינו הספירות, האחוזים בת"ת. כי בעת שאש של גבוה יורדת על העצים של הקרבן, והזר הקרב יומת, כי נשרף בה, באש. ז"ש והאש על המזבח תוקד בו. אשרי הוא מי שאחוז בעץ החיים, שהוא ז"א, בגופו, ובאברים שלו. שהוא נר, כל ענף וענף הוא נר מצוה ברמ"ח מצות שלו. שהם כנגד רמ"ח אברים, דהיינו נר מצורן על כל אבר.