פירוש הסולם
ח) ובאותו הדרך, שעלתה הברכה אל מלכות דאצילות, גם ז"א ומלכות דאצילות עולים עם בינה ותו"מ דישסו"ת שבהם, בעת שישסו"ת חוזרים אל או"א עלאין, ונודע, שבינה ותו"מ שבתחתון החוזרים אל מדרגתם נעשים קו שמאל אל הכח"ב שנשארו במדרגה. ונודע שאו"א וישסו"ת הם ע"ס דבינה שנחלקו, מחמת עלית המלכות לבינה דע"ס ההן, ונעשו כח"ב דבינה לאו"א. ובינה ותו"מ דבינה נעשו לישסו"ת. ולפיכך נמצא, שאחר שירדה המלכות שבבינה דאו"א, שישסו"ת, שהם בינה ותו"מ דאו"א, חוזרים למדרגת או"א, הם נעשים שם קו שמאל לאו"א. וזו"ן הדבוקים בבינה ותו"מ של ישסו"ת, שעלו עם ישסו"ת, נעשו שם בחינת קו האמצעי, שה"ס דעת, המיחד ב' הקוין ימין ושמאל, שהם או"א וישסו"ת, להתכללות אחת, שה"ס הזווג. ואח"כ יורדים ישסו"ת למקומם, ומעלים גם הם בינה ותו"מ שלהם שזו"ן נכללים בהם, ובינה ותו"מ שלהם נעשו לקו שמאל לכח"ב שנשארו בהם (
כנ"ל ויקהל אות קל"א בהסולם ד"ה וזה שאומר באות קכ"ג ע"ש). הנה אז נעשית מחלוקת בין קו ימין לקו שמאל שבישסו"ת ואינם יכולים להאיר (
כנ"ל אדרא רבא אות רי"ד) וע"י מסך דחירק שבז"א מתיחדים ב' הקוין דימין ושמאל להיות אחד (
כמ"ש לך י"ג אות כ"ב ד"ה ונתבאר) ונשלמה הארתם בכל השלמות, ואלו ג' קוין ביחד, נעשו לחב"ד דישסו"ת. וכיון שחב"ד אלו יצאו ע"י ז"א, זכה בהם גם ז"א, מטעם שכל מדת האור שהתחתון גורם בעליון זוכה בו גם התחתון. וע"כ כיון
דתלת מחד נפיק שחב"ד דישסו"ת יוצאים מז"א,
חד בתלת קיימא נמצא ז"א ג"כ בחב"ד. (
כנ"ל ב"א דף רפ"ז ד"ה תלת).
