פירוש הסולם

ח) וז"ש (באות תמ"ב) בהאי ושט עאל, כי הכניסה לגוף היא בכח האש שבקו ימין שהוא הושט, ואשתאיב בריאה כלומר עד שהמ"ן בא לאצטומכא ולכבד, וללב שכנפי ריאה נושבות עליו, ואז נשאב ונכלל המ"ן בריאה, אלין שרפים, היינו המ"ן שנהפך לדם בלב, שהוא שם כאש שורף מחמת הדינים דקו שמאל (כמ"ש באות ב') בשלהוביתא דלהון נטלי משתיא, שהם נכללים במים שהם חסדים, ואקרון ריאה בחבורא חדא, היינו שלהבות הלב שהם חכמה אחר שבאים בחבור אחד עם המים שהם חסדים נקראים ביחד ריאה, שהוא אותיות ראיה, דהיינו שמאירים בהם הארת חכמה הכלולה בחסדים המכונה ראיה. וז"ש (באות תמ"א) אלא ושט דיוקנא דו' איהו ושט כפוף, דהיינו שהוא צורת קו כמו ו', אלא לא קו פשוט כמו הו' שהוא קו אמצעי, אלא קו כפוף, דהיינו קו ימין, שהוא בבחינת ו"ק בלי ראש, (כנ"ל ב"א דף ט"ו ד"ה ההיא ע"ש) שראשו כפוף. ולבתר שט למיכל וכו', כי עי"ז שהוא כפוף הוא בולע המאכל ומכניסו לתוך הגוף כנ"ל. וז"ש, ומדחרב כי מקדשא ובטלו הטוחנות, כי חורבן בית המקדש היה מפני שנתגבר השמאל על הימין, ואז נתבטלו הטוחנות, שה"ס מלחמת ימין ושמאל שבשינים, כי הימין נתבטל, וע"כ אין המ"ן, שמעלים ישראל, נכנס לגוף העליון, וז"ש, דאזעירו דיוקנייהו כי צורת הימין נתבטלה, וע"כ אזעירו מזונייהו, שהמ"ן לא נכנס לגוף העליון.