זהר

ח) וכד ההיא מלה לאו איהי כדקא יאות, ואיהי מלה ממילין בישין, מלישנא בישא, ההיא מלה סלקא לאתר דסלקא, וכדין אתרשים ההיא מלה, וההוא חובה עליה דב״נ, הה״ד משוכבת חיקך שמור פתחי פיך. ובג״כ אשרי אדם לא יחשוב יי׳ לו עון. אימתי. כשאין ברוחו רמיה.

פירוש הסולם

ח) וכד ההיא מלה לאו וכו׳: וכשהמלה ההיא אינה כראוי, והיא מלה מהמלים הרעות, מלשון הרע, המלה ההיא עולה למקום שעולה, ואז נרשמת המלה ההיא ואותו העון על האדם. ז״ש, משוכבת חיקך שמור פתחי פיך, דהיינו מהנשמה המעידה על מעשיו. ומשום זה כתוב, אשרי אדם לא יחשוב ה׳ לו עון. דהיינו כשאין הנשמה מעידה עליו, שירשם לו איזה עון. ומתי הוא, כשאין ברוחו רמיה. דהיינו כשאינו חוטא.