זהר

ח) ר׳ יוסי פתח קרא אבתריה, ואמר, גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה. גמלתהו טוב, היא זמינת טב לעלמא, זמינת טב להיכלא דמלכא ולבני היכליה. ולא רע. בגין דכתיב, ועץ הדעת טוב ורע, טוב אימתי, בזמנא דאינון ימי השמים, נהרין עלה, ומזדווגן עמה כדקא יאות, דאינון ימי חייה. בגין דעץ החיים, שדר לה חיים, ונהיר לה. ובההוא זמנא גמלתהו טוב ולא רע. א״ר אבא שפיר הוא, וכלהו קראי בכנסת ישראל אתמרו.

פירוש הסולם

ח) ר׳ יוסי פתח וכו׳: ר״י פתח הכתוב שלאחריו, ואמר, ​גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה. גמלתהו טוב, היינו, שהיא נותנת טוב לעולם ונותנת טוב להיכל המלך ולבני היכלו. ולא רע. היה צריך לומר זה, משום שכתוב, ​ועץ הדעת טוב ורע, שהמלכות נקראת עץ הדעת טוב ורע, מטעם, זכה הא טוב לא זכה הא רע (כנ״ל בהקדמת ספר הזוהר אות קכ״ג) וע״כ אומר ולא רע. מתי היא טוב, ולא רע, הוא בזמן ​שימי השמים, שהם הספירות דז״א, מאירים עליה, ומזדווגים עמה כראוי. שימי השמים, הם ימי חייה. משום שעץ החיים, שהוא ז״א, שולח לה חיים, שהם המוחין מבינה, ומאיר לה. ובזמן ההוא, גמלתהו טוב ולא רע. אמר ר׳ אבא יפה הוא. וכל הכתובים אלו בכנסת ישראל נאמרו.