זהר

ז) ות"ח מה כתיב בקדמיתא, מאת כל איש אשר ידבנו לבו, לאכללא כלא, בגין דבעא קב"ה למעבד עובדא דמשכנא מכל סטרין, במוחא וקליפה. ובגין דהוו אינון ערב רב בגווייהו, אתמר מאת כל איש אשר ידבנו לבו, לאכללא לון בינייהו דישראל, דאינון מוחא. וכלהו אתפקדו.

פירוש הסולם

ז) ות"ח מה כתיב וכו': ובוא וראה מה כתוב מקודם, מאת כל איש אשר ידבנו לבו, שכולל הכל, ואפילו את הערב רב, משום שרצה הקב"ה לעשות מעשה המשכן מכל הצדדים, במוח ובקליפה. ומשום שהיו אלו ערב רב ביניהם, נאמר, מאת כל איש אשר ידבנו לבו. לכלול אותם בין ישראל, שהם מוח. וכולם נפקדו להשתתף במשכן.