תוכן

כל הישויות בעולם – מהבורא, והשינוים – מחמת המקבלים
ז. דע, שאין לך שום ישות בעולם, הן מן המוחשות והן המושכלות שלא יהיו כלולים בבורא ית', דכיון שהכל נמשך הימנו, אם כן אין לך נותן מה שאין בו, וזה מבואר בספרים. אמנם יש להבין, שאצלינו הם נפרדות זו מזו. על דרך משל, שבמושג החכמה לא נבין מושג תענוג, ובמושג הפעולה לא יהיה מושג הפועל. אמנם אצלו ית' יהיו החכמה והתענוג ופעולה ופועל וכדומה מן המושגים הנבדלים יהי' כלולים באור פשוט בלי שום צורות נבדלות כמו אצלנו, כי מאוד גבהו מחשבותיו ממחשבותינו ודרכיו מדרכינו, והוא החכמה והוא היודע והוא המדע, כמו שכתב הרמב"ם ז"ל (הלכות יסודי התורה, פ"ב ה"י), כי כל יכול וכוללם יחד, וכל השינוי צורות המורגשים לנו בצורות נבדלות, ולפעמים גם הפכיות, זה נעשה בסבת עצמנו בעולם הזה.
ובא ולמד מאוכלי המן, שנקרא 'לחם מן השמים' (שמות טז, ד), כלומר, שלא נתגשם בעולם הזה. איתא בחז"ל (יומא עה, א) שכל אחד ואחד טעם בו כל טעם שרצה, ונמצא שהי' בו צורות בדלות בטעמים, וגם צורות הפכיות בטעמים, שאחד טעם בו מתיקות ואחד מרירות וחריפות לפי חפצם, ואע"פ שהמן עצמו הוא חומר אחד פשוט. ועד"ז תבין כל דבר רוחני, שהוא בעצמו פשוט, אמנם כלול מכל הצורות, ובהמשכתו וביאתו לעולם הזה, אז יקבל צורת אחת מן הצורות הנכללות בו לסבת המקבל.
היוצא מדברינו, דכמו שעצמותו ית' וית' הוא אור פשוט כולל כל הצורות, ובו אין שום צורה. כמו כן גם אורו ושפעו המתפשט לבריותיו הוא גם כן פשוט בלי צורה וכולל כל הצורות. אמנם בביאת השפע לקבלה בעולם הזה, אז יעשה בה המקבל צורה נבדלת אחת, שהוא רק חלק אחד מכלל הצורות שנמצא במהות השפע כמבואר.