תוכן

ז) והמשל לכל זה: ​הנה המוחין של ז"א דבחי' אחוריים, היה מכתר שלו, עז"ה: י', י"ה, יה"ו, יהו"ה. ומחובר עמו מספר אחוריים שלו, שהם י' אותיות ממש, כיוצא בהם ממש, אלא שהם בבחי' מספר שהוא ע"ב. ואח"כ בעת הנסירה, נשאר י' י"ה יה"ו יהו"ה דבחי' י' אותיות לבד אל הכתר דז"א, י' י"ה יה"ו יהו"ה בבחי' מספר שבהן ע"ב, אל הכתר דנוקבא. אח"כ באו המוחין דפנים אל זו"ן, ואז באה שם הוי"ה דכתר דז"א דפנים בבחי' ד' אותיות לבד, ובאה הויה זו עצמה דפנים בכתר דנוקבא, אלא שהוא בסוד מספר, שהם גי' כ"ו, והוי"ה ברבוע באחור. ועד"ז בכל הט' אחרות.