תוכן

ז) וזהו ענין אין בין שבת לי"ט אלא אוכל נפש בלבד, אמנם בבחי' אחרת, שאף על פי שהמוחין דאבא העומדין עתה בנצח הוד יסוד דאמא, הם יורה מעוט הארתן מבשבת כנ"ל, על כל זה בבחינת היותן עתה יותר מגולים כי אין להם ב' מסכים כמו בשבת, רק מסך א' ולבוש א' לבד, שהם נצח הוד יסוד דאמא, ובבחי' זו יתירה שמחת יום טוב מבשבת, כמ"ש ושמחת בחגיך. וא"כ נמצא, כי אע"פ שאנו אומרים בי"ט כתר איה מקום כבודו כו', כל זה הוא באמא לבד, כי בתוכן הם אורות אבא כנ"ל, ועל ידי אמא מקבלם ז"א, ולא מאבא עצמו כמו בשבת. נמצא כי ביום טוב כל קבלת ז"א אינה, רק מאמא לבד, ומשם לוקחין זו"נ כתר דאמא לבדה, ושם עלייתן, זה בימין אמא, וזה בשמאל. דוגמת יעקב ורחל בזעיר אנפין, איהו בנצח ז"א ואיהי בהוד כנודע, אך בשבת זה באבא, וזה באמא.