תוכן

ז) ​ויש בה ב' בחי': תחילה בחינתה של הכלים, כמו שהיה הוא בעת היניקה, ואחר כך בנסירה, נותן לה גם בחי' המלכיות שבמוחין פנימיים עצמן, ואז נגדלת היא כל האחור שלו ממש כמוהו. והענין, כי גם החסדים שהיו באור מקיף, ועלו בסוד מ"ן, גם הם נתחדשו יותר, כנודע כי כל מוחין חדשין אינן הראשונים עצמן. והנה אלו הם החסדים יותר ממותקים, דוגמת הנזכר בגבורות שירדו עתה, שהם יותר ממותקות. ולכן כיון שהם יותר חסדים מתוקים, לכן דוחין את הגבורות אל הנקבה, ונשאר הוא חסדים לבד. וזהו סוד אתא חסד ופריש גזעין, הנזכר במקום אחר, והבן היטב מה שביארנו שם, כי נשמתו משכה לו בעת השינה חיים וחסד בו, ונמשך בז"א, והוא זה שביארנו והבן זה מאד כי אינו נמשך בז"א, רק אחר השינה.