תוכן

ז) כבר נתבאר, כל ספירה אחד מי"ס שיש באימא, הוא שם אהי"ה אחד, וגם בנה"י שלה, הם שלשה אהי"ה: בנצח ביודי"ן, ובהוד באלפי"ן, וביסוד בההי"ן. והם לבושים המשמרים את המוחין, שהם נשמת זעיר שלא יתאחזו שם הקליפות, יען הם מאימא, ואין להם אחיזה שם. וראה והבן, כי זה קבלתי ההקדמה ממורי זללה"ה, כי גוף זעיר נעשה מן הנקבה אמו, בט' חדשי העיבור. וכאשר ניתנים באדם בחינת הנפש רוח וכו', בבטן אמו, אינם נכנסים תוך הגוף ההוא, עד שיתלבשו בלבושים אלו, ולהיותם שלשה פעמים אהי"ה יש באדם ג' אלקי"ם, האהי"ה דיודי"ן נק' צלם מלא, כי הוא בגימטריא אהי"ה דיודי"ן, וזהו ויברא אלקי"ם את האדם בצלמו, ואך בצלם יתהלך איש, וזהו צלם האדם העליון שבהם.