תוכן

ז) והנה משפט ע"ה, עולה ת"ל, היינו ה"פ אלהים, שהם ה"ג. והנה אלו ה"ג כשהם ביסוד אמא, נקראים צדקה: צדק ה' עילאה. וכשהם בז"א, הוא משפט. ואחר שיורדין ברחל, הם צדק. ולכן אמר, ציון דהיינו רחל, במשפט שהם גבורות דז"א, תפדה. כי לעולם צריך הפדיון להיות בגבורות להנקם מן האויבים. אבל לא תוכל להיות נפדית ע"י הגבורות שלה, כיון שהיא בגלות בעו"ה, אין חבוש מתיר עצמו כו', לכן צריך ה"ג שלו לפדותה. אבל להשיבה למקומה הא', היינו ושביה בצדקה, צ"ל צדקה, היינו גבורות דאמא עילאה.