תוכן

ז) ואתה ידעת: בזמן התגלות הדע"ת ע"י יסוד אבא, הנקרא אתה. וי"ו דואתה, היינו לרבות יסוד אמא ג"כ. כי עבדך ירא את ה', ר"ל: היה מאיר בי כ"כ, עד ששם אדני שבי, היה מאיר כשם הוי"ה עצמו. וזהו ירא, לשון הארה. כנזכר בזוהר ויקהל בפסוק יאמר נא וכו'. והנושה, הם הקליפות, שר השכחה, נשי"ה. בא לקחת שני ילדי, הם: מט"ט וסנדל. לעבדים: שיהיו בדרגא דעבד הסריס, נפרדים בלא זווג. ונקראו ילדים, מצד חנוך ואליהו. ומציאות העבדות, שרוצין שיהיה עבד כי ימלוך ושפחה כי תירש גבירתה, ויהיה הקדושה עבדים.