תוכן

ז) לכוין להיות מגמת פניך בעת העיון, לשם מ"ה, והוא בסוד הדעת הפנימית שבמלכות, כמ"ש בפרשת שלח לך ובסוד העיון. ודע, העוסק בתורה בקוראו הלכה, יכוין שכל קושיא שמתרץ, מסיר הקש והתבן שהם הקליפה מן הלכה, שהם אותיות הכלה העליונה, ומקשטה בכ"ד מיני קישוטי כלה, י"ב שלה והי"ב שלו, והם מז"ה ומז"ה הם כתובים. הקורא הלכה, ישים מגמת פניו שהוא מקשט הכלה, ויכוין תמיד בשם אדנ"י. והקורא במשנה, יכוין בשם שדי, שהוא גי' מטטרון, כי שם המשנה והקורא בספר הזהר, יכוין בשם מ"ה דאלפין.