תוכן

ז) ויגדלו הנערים, כי אחר שנגדלו נעשו שנים, כי עד עתה לא היה אלא אחד. ויהי עשו, שהוא היצה"ר, איש שדה, אוהב עניני העה"ז, כי שדה הנז' כאן הוא העה"ז, ויעקב איש תם שהוא היצה"ט, יושב אוהלים עוסק בתורה. ויזד יעקב נזיד, שהם המחשבות שחושב לעולם האיך יעבוד את אלהיו. ומלת נזיד הוא לשון מחשבה, מלשון אשר זדו עליהם כתרגומו, זה לעולם חושב מחשבות ומסגף את עצמו כדי להשיג חיי העה"ב, ובין כה וכה יצה"ר נכנע, כיון שרואה אדם מחזר אחר העה"ב. וז"ש ויבא עשו, שהוא היצה"ר, מן השדה שהם תענוגי העה"ז, והוא עיף ממחשבותיו של היצה"ט. ויאמר עשו יצה"ר. אל יעקב שהוא יצה"ט, הלעיטני נא, כי יש כמה ימים שסיגפת אותי במחשבותיך הטובים ובתעניותך, ולכן הלעיטני עתה דרך הלעטה. מה שלא האכלתני כל אלו הימים, כי עיף אנכי.