תוכן

ז) דע כי יש זווג ו"ק, ויש של מוחין, ויש של כתר. והענין, כי כשהמלכות מתתקנת עד ו"ק של ז"א, היא קטנה, ויש הארת הזווג מעט, והוא זווג של עמידה בלחש, והוא הוי"ה ואדנ"י. וכשהיא נגדלת יותר, ומקבלת הארה של מוחין דז"א, אז נקראת אלהים. ומזדווגת בסוד אלהי"ם הוי"ה, בחזרת העמידה. וכשמתגדלת יותר, ומגעת עד כתר של ז"א, והוא ת"ת שלו, אז הזווג הוי"ה אהי"ה. שאז היא נגדלת מצד הבינה, שת"ת של נקבה נק' אהי"ה, ואלו הג' זווגים עולה בגימטריא נ"ר, וזהו ​נר חנוכה. ונר שבת קודם לנר חנוכה, אמנם בהדלקה קודם הדלקת נר חנוכה לשבת. והענין, כי הוי"ה אהי"ה וכו', אלו השלשה יחודים שעולים נ"ר, מקבלת אותם המלכות במקומה בחנוכה, אבל בשבת היא עולה בחיק בעלה לקבלם, ולכן יותר טוב כשתעלה היא למעלה, ממה שתקבלם למטה. ומ"ש רז"ל עד שתכלה רגל מן השוק, שיעורה, לפי שהארה זו שקיבלה היא מאצילות, ושוק נק' החיצונים והעולמות. וצריך עד שתכלה הרג"ל, ורג"ל הוא ע"ב וקס"א, שהיא מקבלת אלו המוחין, עד שתבא למקום השוק, שהם החיצונים.