תוכן

ז) והוא יושב פתח האהל: ירצה, הוא אברהם שהוא חסד עילאה שבאמא, הנקרא הוא כנודע, יושב פתח האהל: הוא פומא דאמה, פתח הגוף. אימתי, כחום היום: פירוש, כשמתחמם הזכר שהוא נק' יום, להזדווג. וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו: אלו הם ג' מחנה שכינה העולות עמה אל הזווג, והם ג' גוני הקשת, שהם ג' גבורות המתמתקות ועולות למעלה לקבל הטיפה של הזכר. באופן, שהטיפה של הזכר יורדת למטה אליה, והטיפה של הנקבה עולה למעלה, וז"ש נצבים עליו, עליו ממש, שעולות למעלה. וכשראה אותם, מיד וירץ לקראתם: זו היא הטיפה שיורדת במרוצה כחץ. וישתחו ארצה: נכנעו ונכנסו במלכות הנק' ארץ כנודע. ואז דבר עם השכינה, ואמר אדני אל נא תעבור מעל עבדך: לא תסלק השגחתך ממני, והשפעתך מעבדך שהוא מטטרו"ן, שהוא זן את העולמות כלם, ונק' עבד. יוקח נא מעט מים, ר"ל: שהמים יורדים בגבורה, וכן נקראו גבורות גשמים, ואברהם הוא חסד, והמים אינם מחלקו, לזה אמר יוקח נא מעט מים, יוקח ע"י שליח. ואמר מעט, לפי שצירופי אלהים הם ק"ך, ומה שהם משיגים הם קי"ט, כמנין מע"ט, כי הא' אינם משיגים אותו.