תוכן

ז) וז"ש רב ששת חדאי נפשי וכו' כמ"ש באורך. וגם זהו מ"ש ר' אבהו כד אחזו ליה י"ג נהרי דאפרסמונא דכייא וכו'. פי', י"ג נהרי הם בשורש הבריאה, ואדם שזוכה אליהם שוב אינו חוזר, כי שם מחצב הנשמות, ואם הנשמה חזרה לשרשה למה תשוב לעוה"ז, לזה אמר ואני אמרתי לריק יגעתי, שלא השלמתי נשמתי בזה העולם, וסוף סוף תתגלגל הנשמה ויזכה בה אחר, אכן משפטי את ה' ופעולתי את אלהי, ותשאר למעלה. באופן, שאחר שנשלם האדם, התיקון האחרון הוא שימות ויסתלק למעלה. וסוף בהמה לשחיטה, אחר שהשלימה הגלגול מה שיש לה לתקן בסוד בהמה, ולזה יש בהמה שטרחה מרובה, ויש בהמה שטרחה מועט, כפי מה שהוצרך לזה התיקון, ואחר שנתקנה סוף התיקון הוא בשחיטה. וז"ש בגמרא אנו כחמורים ולא כחמורו של ר' פינחס בן יאיר. פי', כמו שהחמור מתקן כל מה שיש לו לתקן, כך הם היו מתקנים כל הראוי להם לתקן, אבל לא כחמורו של ר' פינחס בן יאיר שהשלים יותר מתיקונו, עד שהיה מכיר אם השעורים הם מתוקנים או אינם מתוקנים. אבל כשמתגלגל בעם הארץ, לא השלים כל מה שהיה ראוי לו לתקן בסוד בהמה, ולזה אסור ע"ה לאכול בשר בהמה, לפי שהוא גורם להחזיר אותה נשמה עצמה בבהמה ממש פעם אחרת לתקן. ובשבת עם הארץ מותר לאכול בשר, לפי שהנשמה שיש לת"ח בחול הוא תוספת נשמה שיש לע"ה בשבת, וכשאוכל בשר, מעלה הגלגול שבאותה בהמה במדרגת אותה התוספת שיש לו בשבת. וז"ש רב חסדא באתרא דליעול ירקא ליעול בשרא וכוורא, עד דמלונא כריסאי ירקא מלינא ליה בשרא וכוורא.