תוכן

ז) פרק ה': בן ב"ג ב"ג אומר, הפוך בה והפוך בה, דכלא בה כו'. ב"ג ב"ג, הם ה' חסדים, כמנין ב"ג, המתפשטים בז"א. ונודע, כי ב' החסדים העליונים מכוסים, וג' התחתונים מגולים, ולכן נתחלקו בשתי אותיות ב"ג. והנה אלו יורדים עד היסוד כנודע, ואח"כ חוזרים ועולים למעלה להגדיל לז"א, לזה אמר הפוך בה, כנגד הירידה הא', ואמר שתכוין להורידם ולהפכם עד שירדו ביסוד. ואח"ך והפוך בה ב', לחזור לעלותם למעלה, להגדיל לז"א. ונתן טעם באומרו דכלא בה, פי' כי כל הגדלת ז"א, תלויה בהפוך זה. גם אפשר לפרשו על ה' גבורות הנקבה, ע"ד הנזכר ממש, אלא שצריך לפרש מלת ב"ג להפך, כי אות ב' הם ב' הגבורות התחתונות המגולות, ואות ג' הם ג' עליונות המכוסות כנודע. עוד מצאתי כתוב במקום אחר וז"ל, בן ב"ג ב"ג אומר כו'. דע כי המשנה הזאת מדברת בענין החזרת ה' חסדים, כמנין ב"ג, כאשר נופלים ביסוד ז"א, וחוזרים לעלות ממטה למעלה, והשאר תבין מעצמך.