תוכן

ז) גם דע, כי נאלו התשעה ספירות השרשיות, אשר למטה מההיא רישא עילאה דלא אתידע, הנה הם כל אחד ואחד מהם, כוללת עשרה, כי כל דבר הנקרא ראש, הוא כולל עשר. והם מתפשטין בשלשה מקומות, שהם: א"א, וז"א, ונוק' דז"א. באופן זה: כח"ב, הם תלת רישין דעתיקא, הנקרא א"א. וחג"ת, הם תלת רישין דז"א. ונה"י, הם ג' רישין דנוק' דז"א. וזהו הסוד שהודעתיך במקום אחר, כי תלת מוחין דנוק' דז"א, הם סוד נה"י, והבן זה. ואמנם או"א, לא נזכר מציאותם באדרת נשא, והטעם הוא, משום דאו"א אתכלילן במזלא, כנזכר באדרת האזינו בדף רצ"א ע"א, וז"ל, הני אב ואם, כלילן ומתחבראן דא בדא כו'. ותליין ממזלא קדישא, יקירו דכל יקירין כו', האי אב ואם כולהו בהו סתימאן, ואינון סתימאן במזלא קדישא עתיקא כו'. ולכן לא נזכרו שם, ואמנם באדרת האזינו נתבאר ענינם. וכמעט, כי עיקר מה שנתחדש באדרת האזינו, הוא ענין או"א, שלא הוזכרו באדרת נשא. ולמטה יתבאר בדברינו, ענין או"א איך אתכלילן במזלא וע"ש. והרי נתבאר, כי ההיא רישא עילאה דלא אתידע, דאיהי לעילא מן התשעה ספירות, אין בו שום תפיסה כלל. אבל אלו התשעה ספירות שרשיות אשר תחתיו הם המתפשטות בדרך הנז' בשלשה מקומות הנזכר.