תוכן

ז) והביאור ירצה: כי ה"א תתאה, אינה מתקנאה, אלא בירך היתר שיש לה"א עלאה, כי ה"א עילאה אית לה תרין רצועין. וזהו סוד שתי רצועות שבתפלה של ראש, שהם כנגד הא עלאה. וה"א תתאה אין לה אלא ירך אחד, וזהו סוד תפלין של יד, שהם כנגד ה"א תתאה, ואין לה כי אם רצועה אחת. וזהו סוד פסוק, ותקנא רחל באחותה כו', בפרשת ויצא, סימן ל' כנ"ל. וסוד הענין הוא, כי הבינה מתפשטין ממנה יריכים חוצה לה, נצח והוד, רחמים ודין. רחמים: ת"ת, זכר. דין: מלכות, נקבה. אבל המלכות, אין מתפשט ממנה, אלא ירך אחד, שהוא הוד דין. כי למטה ממנה, הדין גובר. והוא עלמא דנוקבא, וירכותיה נכללין בכלל יריכות הזכר, ואינו ניכר ויוצא לחוץ, כי אם הוד, לצורך הדינין שלמטה ממנה.