תוכן

ז)והנה אחר היות ענין הצמצום הזה, אשר נשאר אותו החלל והאויר הפנוי וריקני באמצע אור האין סוף ממש כנזכר לעיל, הנה כבר נעשה מקום, לכשיוכלו להיות עומדים שם הנאצלים והנבראים וכל העולמות כלם כאחד, ואז המשיך האין סוף את אורו, בבחינת קו א' ישר, וראשיתו מתפשט ומתחיל מן אור אין סוף עצמו, שנתצמצם ונעשה בחינת עגול כנזכר, ונשתלשל משם, מלמעלה למטה, ונמשך וירד אז אל תוך זה החלל כזה:

וראש העליון של הקו נמשך ונאחז ממש עם האין סוף עצמו אמנם סיום הקו בסופו, לא חזר לגעת ולהתאחז באור האין סוף עצמו ממש, הסובב מלמטה למעלה כמצוייר לך מנגד.