תוכן

ז) והנה עת דודים, לגלות לך סוד א', והוא שצריך לשאול, למה לא יש רק ה"ח לחג"ת נ"ה, ולי"מ לא יש רק כללות כדפרשינן, יעש המאציל שיהיו ז' חסדים לכ"א חסד א', וכן הגבורות. וסוד הענין, שכל איברי הגוף, הידים והרגלים והגוף, משמשים בהם פעולות הליכה ברגלים, ושאר מלאכה בידים, וכן הגוף שעיקר הוא הידים והרגלים, ולעולם עושים בהתמדה. אמנם היסוד, אין בו מעשה גשמי, אלא רוחני, ובעת הקצוב מזמן לזמן, ואינו אלא אבר מת, רק בשעת הזווג. ולזה אמרו בפרשת בראשית, אתייליד יוסף. פירוש, כשרוצה להזדווג, ומתפשט בו כל האורות, אז אתייליד, בכל עת הזיווג אתייליד, ולזה נקרא יוסף נער. ודוגמתו במטטרו"ן, שנאמר עליו נער הייתי כו', שכל מציאותו הוא בסוד רוחניות, והכלי שלו אינו משמש אלא לקבל האור לבד לעת הזיווג, בסוד פנימיות, ולזה יש לו כח לעלות למעלה בדעת עצמו. שכמו שהדעת אינו ג"כ אלא בית קיבול לאלו האורות ואין פעולתו ניכרת בזו"ן, כך היסוד. ולזה, בכל איברים כשמגיע היד, אין התעוררות, וכשמגיע היסוד בידו, ששם ביסוד כללותם, מתעורר. ולזה לא יש אבר צנוע ונסתר בכל הגוף, אלא זה, לפי שכל פעולתו הם בהסתר, ונקרא רקיע, שבו ככבים ומזלות, שכל נשמות העולמות מתגלים בו, והוא עולה ומוריד להם משרשם שבדעת, ומשפיע בהם ולמטה ע"י הנקבה.