זהר

ז) ת"ח, כיון דאטילו ליה ליונה בימא, מה כתיב, ויעמוד הים מזעפו. הים עלאה, מאי ויעמוד, דקאים בקיומיה, כדקא יאות, בעמידה איהו, כד רוגזא שכיך, בשעתא דדינא שריא בעלמא, ההוא בי דינא, איהו כאתתא דמתעברא, וקשיא לאולדא, וכד אולידת שכיך רוגזא. הכי נמי, כד דינא שריא בעלמא לא שכיך ולא נח, עד דאתעביד דינא בחייביא, כדין הוא נייחא דיליה, למיקם בדוכתא שלים, ולמיקם בקיומיה, הה"ד ובאבוד רשעים רנה. והא אוקימנא.

פירוש הסולם

ז) תא חזי כיון וכו': בוא וראה כיון שהטילו את יונה אל הים, מה כתוב, ​ויעמוד הים מזעפו, היינו ים העליון שהוא הנוקבא כנ"ל, מהו ויעמוד. הוא שעמד על עמדו כראוי. כי כשהכעס נשקט הוא בעמידה.
בשעתא דדינא וכו': בשעה שהדין שורה בעולם, בית דין ההוא, דהיינו הנוקבא, הוא, כאשה מעוברת המקשה לילד, וכאשר ילדה, הבהלה שככה. כן כשהדין שורה בעולם, אינו נשקט ואינו נח, עד שנעשה הדין ברשעים, ואז הוא המנוחה שלו לעמוד במקומו בשלמות ולהמצא בקיומו. וזהו שכתוב, ​ובאבוד רשעים רנה. וכבר נתבאר.