זהר

ז) ואתפשטותא דאת י׳ לעילא משת, אתפשטת עד ספירה שתיתאה דרגיה דיעקב, ודא אבן השתיה דמתמן הושתת עלמא, דאתמר בה משם רועה אבן ישראל, ואבתריה אז, ודא משה דמדכרין ליה בתר יעקב, ובגין דא אז הוחל לקרוא בשם יהו״ה, מתמן ואילך אז תקרא ויהו״ה יענה, ובגין דא שתה, בתר שת ה', ואינון י״ה, י׳ מן שית ה׳ מן הבל, ואינון אבא ואימא, שית ו׳ ברא באמצעיתא, ותלתא אתוון אתכלילו ביעקב, כד אתא משה בתר יעקב אשתלים ביה ה׳ בתראה, ושריא עליה יה״ו, ואשתלים ביה יהו״ה, ובגין דא ושמי יהו״ה לא נודעתי להם, אבל למשה ואמרו ל״י מ״ה שמ״ו מ״ה אומר אליהם, בגין דאשתלים יהו״ה במשה, אמר אז הוחל לקרוא בשם יהו״ה, דבקדמיתא ושמי יהו״ה לא נודעתי להם, ובתר דאשתלים במשה יהו״ה שריא עליה יו״ד ה״א וא״ו ה״א, ואתקרי מ״ה, בההוא זמנא מה דאסתלק בקדמיתא אהדר ליה לאתריה, ואתתקן כלא.

תרגום

ז) ואתפשטותא דאת י׳ וכו׳. והתפשטות האות י׳ למעלה משת (נ״א משש), מתפשטת עד ספירה ששית דרגת יעקב. וזו אבן השתיה שמשם הושתת העולם שנאמר בה משם רועה אבן ישראל, ואחריו אז. וזה משה שמזכירים אותו אחר יעקב, ומפני זה אז הוחל לקרוא בשם יי׳. משם ואילך אז תקרא ויי׳ יענה. ומפני זה שתה, אחר שת ה׳. והן י״ה, י׳ מן שית ה׳ מן הבל. והם אבא ואימא. שית ו׳ בן באמצע. ושלש אותיות נכללו ביעקב. כאשר בא משה אחר יעקב נשלמה בו ה׳ אחרונה, ושרה עליו יה״ו, ונשלם בו יהו״ה. ומפני זה ושמי יי׳ לא נודעתי להם. אבל למשה ואמרו ל״י מ״ה שמ״ו מ"ה אמר אליהם. מפני שנשלם יהו״ה במשה, אמר אז הוחל לקרוא בשם יהו״ה. שבהתחלה ושמי יי׳ לא נודעתי להם. ואחר שנשלם במשה יהו״ה שרה עליו יו״ד ה״א וא׳׳ו ה״א ונקרא מ"ה. באותו זמן מה שהסתלק בראשונה החזיר אותו למקומו, ונתקן הכל.