זהר

ז) ובאלין ארבעה עאלו לפרדס אלין ארבעה, אלין דעאלו בקליפין חד הציץ ומת, חד הציץ ונפגע, וחד אשתמד, רביעאה דעאל במוחא דאגוזא עאל בשלם ונפק בשלם, האי דאתמר ביה הציץ ונפגע, עאל בענג ןלא עאל ביה כדקא יאות, אתהפך ליה לנגע, ודא נהר דיוצא מעדן, דאיהו סימן ענ״ג ע׳דן נ׳הר ג'ן, הכא אסור והתר טומאה וטהרה כשר ופסול.

תרגום

ז) ובאלין ארבעה וכו׳. ובאלו ארבעה נכנסו לפרדס אלו ארבעה. אלו שנכנסו בקליפות, אחד הציץ ומת, אחר הציץ ונפגע, ואחד השתמד (נ״א יצא לתרבות רעה). רביעי שנכנס במוח האגוז נכנס בשלום ויצא בשלום. זה שנאמר בו הציץ ונפגע, נכנס בענג ולא נכנס בו כיאות, נהפך לו לנגע. וזה נהר שיוצא מעדן, שהוא סימן ענ״ג ע׳דן נ׳הר ג'ן. כאן איסור והתר טומאה וטהרה כשר ופסול.