זהר

ז) ולקבל אלין תרין אמרת אורייתא לא תרצח ולא תנאף, לא תנאף לקבל נחש אשת זנונים, לא תרצח לקבל סמא״ל, ואמר דוד עליה הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי, תלת קליפין דערלה אינון משחי״ת א״ף וחימ״ה, לקבל ערלה איהו עון, והיינו דתקינו בצלותא לגבייהו, והוא רחום יכפר עון דא עון, ולא ישחית דא משחית, והרבה להשיב אפו דא אף, ולא יעיר כל חמתו דא חמה, ומאן דאעיל אות ברית ברשו נוכראה אלין ארבעה שלטין עליה, הדא הוא דכתיב והמים גברו מאד מאד על הארץ, על הארץ דא גופא דיליה, וארבע זמנין אתמר בפרשת נח ויגברו המים, גברו, לקבלייהו, והא אוקמוהו.

תרגום

ז) ולקבל אלין תרין וכו'. וכנגד אלו השנים אומרת התורה לא תרצח לא תנאף. לא תנאף כנגד נחש אשת זנונים. לא תרצח כנגד סמא״ל, ואמר דוד עליו הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי. שלש קליפות הערלה הן משחי"ת א״ף וחימ״ה. כנגד ערלה הוא עון. וזהו שתקנו בתפילה לגביהם, והוא רחום יכפר עון זה עון. ולא ישחית זה משחית. והרבה להשיב אפו זה אף. ולא יעיר כל חמתו זה חמה. ומי שמכניס אות ברית ברשות זרה, אלו הארבעה שולטים עליו, זה הוא שכתוב והמים גברו מאד מאד על הארץ. על הארץ זה הגוף שלו. וארבע פעמים נאמר בפרשת נוח, ויגברו המים, גברו, כנגדם. והרי העמידוהו.