זהר

ז) אמר רבי אלעזר והא כתיב אני יהו״ה לא שניתי, אמר ליה ברי, ווי לבני עלמא דאינון אטימין לבא, דחשבין דידעין ולא ידעין, ודאי אני איהי שכינתא, הדא הוא דכתיב ויסרתי אתכם אף אני, איהי לא אשתני ולא איהי תמורה מיניה באחרא, ואיהו לא אשתני ולא אסתתר מינה, אבל לגבי חייביא אשתני קודשא בריך הוא ואסתתר מנייהו, הדא הוא דכתיב אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם, ואמאי בגין כי דור תהפוכות המה בנים לא אמון בם.

תרגום

ז) אמר רבי אלעזר וכו׳. והרי כתוב אני י-י לא שניתי. אמר לו, בני, אוי לבני עולם שהם אטומי לב, שחושבים שיודעים ולא יודעים. ודאי, אני היא השכינה, זה הוא שכתוב ויסרתי אתכם אף אני. היא לא משתנה ואין היא תמורה ממנו באחר. והוא לא משתנה ולא מסתתר ממנה. אבל לגבי הרשעים משתנה הקב״ה ומסתתר מהם, זה הוא שכתוב אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם, ומדוע, מפני כי דור תהפוכות המה בנים לא אמון בם.