פירוש הסולם
ז)
רבי אלעזר פתח וכו': ר"א פתח את הביאור של כל כתוב הזה, לאחר שנמול אברהם, כי מטרם שנמול, לא היה הקב"ה מדבר עמו, אלא מתוך מדרגה תחתונה, הנקראת מחזה. דהיינו הנוקבא, בהיותה עוד בהארת השמאל. כמ"ש
אחר הדברים וגו' דבר ה' אל אברם במחזה וגו'. ומדרגות העליונות לא היו מתחברות במדרגה ההיא. דהיינו המדרגות של ז"א לא נתחברו בהנוקבא. כיון שנמול, מיד
הנצנים נראו בארץ, אלו הן מדרגות התחתונות שהמדרגה התחתונה הנקראת מחזה הוציאה ותקנה אותן. כדי שיתחברו בה המדרגות העליונות כולן.
ביאור הדברים, כמו ב' הקוין ימין ושמאל שבישסו"ת, אינם מזדווגים ונכללים זה בזה, אלא ע"י קומת החסדים היוצאת על מ"ן דז"א, המכריע ביניהם וכוללם זה בזה. כן זו"ן, לאחר שעלו לישסו"ת לקבל מהם מוחין, נעשה שם ז"א לבחינת קו ימין, והנוקבא לבחינת קו שמאל. והם נפרדים זה מזה, כדרך ב' הקוין ימין ושמאל, עד שעולה אליהם מ"ן ע"י נשמות הצדיקים, ויוצאת קומת חסדים על מ"ן הללו דצדיקים, ומזווג את ז"א ונוקבא. כמו שהארכנו בזה לעיל (
בראשית א' דף קנ"ב אות קע"א ד"ה ביאור עש"ה) ובעת שזו"ן נפרדים זה מזה, נקראת הנוקבא בשם
מחזה, כי תרגומו של ראיה הוא מחזה, ומלה של תרגום המובא במקרא, רומז על מוחין דאחורים, כנודע. ואלו המוחין דקו שמאל שבהנוקבא, מטרם הזווג עם ז"א, הם מוחין דאחורים.
וזה אמרו,
דעד לא אתגזר, דהיינו טרם שאברהם העלה מ"ן לזו"ן במצות המילה,
לא הוה מליל עמיה אלא מגו דרגא תתאה דהיינו הנוקבא, ודרגין עלאין שהם מדרגות ז"א,
לא הוו קיימי על ההיא דרגא, כלומר שז"א לא היה בזווג עם הנוקבא, אלא שהיו נפרדים זה מזה, להיות ז"א בבחינת קו ימין, והנוקבא בקו שמאל, כנ"ל. וקוי ימין ושמאל הם במחלוקת זה עם זה.
כיון דאתגזר דהיינו שהעלה מ"ן ע"י מצות מילה,
מיד הנצנים נראו בארץ, דהיינו בחינות המסך שעליהם נעשה זווג דהכאה, המוציא קומת החסדים בבחינת קו אמצעי, המכריע ומיחד ב' הקוין ימין ושמאל זה בזה. ובחינות המסך הללו מכונות
הנצנים שהם
נראו בארץ שהיא הנוקבא, בכח המ"ן מצות המילה. וזהו שמפרש
אלין דרגין תתאין, דהיינו כחות המסך,
דאפיקת ואתקינת האי דרגא תתאה, שכחות הללו יצאו ונגלו בהנוקבא, והיא תיקנה את עצמה על ידיהם, בסוד מסך מתוקן לזווג. להוציא קומת החסדים המזווג אותה עם הזו"ן
(ועי' לעיל פ' לך דף צ"ד אות רע"ג).
