זהר

ז) וכדין אתפרע מנייהו, על ידוי מניינא דאינון שנין, דחסרו מרזא דשבע על חטאתיכם. ת"ח, כד תמני עשרים ותרין שנין שבע זמנין, לכל חד מאינון עשרה דזבינו ליה, הוו להו אלף וחמש מאה וארבעין.

פירוש הסולם

ז) וכדין אתפרע מנייהו וכו': ואז נפרע מהם על ידי מנין השנים שחסרו מסוד, שבע על חטאתיכם. בוא וראה, כשתמנה כ"ב שנים שבע פעמים לכל אחד מאלו העשרה שמכרו אותו, יהיו אלף וחמש מאה וארבעים. (עי' להלן וישב אות י"ט תשלום הענין).