זהר

ז) א"ר יוסי, ההוא יום דנפק אור קדמאה, אתפשט בכולהו יומי, דכתיב יום בכולהו. א"ר אלעזר, ממשמע דכתיב בכולהו בקר, ולאו בקר אלא מסטרא דאור קדמאה. ר"ש אמר, יומא קדמאה אזיל עם כולהו, וכולהו ביה בגין לאחזאה דלאו בהו פירודא, וכולא חד.

פירוש הסולם

ז) א"ר יוסי ההוא וכו': אר"י, אותו יום שיצא בו אור הראשין, נתפשט בכל ימי בראשית, כי כתיב, יום בכולם. כלומר שהתפשטות אור הראשון נקראת יום, ומתוך שהיתה התפשטות האור הזה בכל ימי בראשית ע"כ נאמר בכולם יום. אמר ר' אלעזר, זה נשמע, משכתוב בכל ימי בראשית, בקר, ואין בקר אלא מצד אור הראשון הכלול בו. כלומר, השם בקר, מורה על התחלת ביאת האור, והיינו אור הראשון. ר' שמעון אמר, יום הראשון, שהוא רומז על חסד דז"א, הולך עם כולם וכולם נכללים בו, כדי להראות שאין דז"א, וכולם אחד.