זהר

ז) וקב"ה אתרעי בהו, באינון דמברכין ליה, ותיאובתיה בברכתא דלתתא, דההיא ברכתא סלקא, ואנהיר בוצינא דלא נהיר, ואתקיף לה בתוקפא תקיפא, לסלקא לעילא. ועל רזא דא כתיב, כי מכבדי אכבד, אלין אינון דמברכין ליה לקב"ה. ובוזי יקלו, אלין אינון דלא מברכין ליה לקב"ה, ומנעין ברכתא מפומייהו.

פירוש הסולם

ז) וקב"ה אתרעי בהו וכו': והקב"ה רוצה בהם, באלו שמברכים אותו, ותשוקתו הוא אל הברכה שלמטה, כי הברכה ההיא עולה ומאירה אל הנר שאינו מאיר, שהוא המלכות, ומחזק אותה בכח חזק לעלות למעלה, לזווג אל ז"א. ועל סוד זה כתוב, ​כי מכבדי אכבד, שהם אלו המברכים להקב"ה, ובוזי יקלו, הם אלו שאינם מברכים להקב"ה, ומונעים הברכה מפיהם.