זהר

ז) ודא איהו הנסתרות לי״י אלהינו, י״ה. ודא אינון סתירין וגניזין, ואינון סתרי אורייתא ממש. ובגין דאינון סתירין, צריך דלא לגלאה לון, ודא איהו רזא דעריין, דאתמר בהון ערות אביך וערות אמך לא תגלה ודאי מן כסויא דלהון.

פירוש מעלות הסולם

ז) ודא איהו הנסתרות וגו': וזהו שכתוב הנסתרות לה׳ אלהינו, היינו ב׳ אותיות י״ה, שהן חכמה ובינה, וזה שהם סתורות וגנוזות נקראים נסתרות, והם סתרי התורה ממש, דהיינו אור התורה והמוחין שהם פנימיות התורה, ומשום שהם סתורות, לא צריכים לגלותם דהיינו להמשיכם ממעלה למטה. וזהו סוד העריות, שנאמר בהם ערות אביך וערות אמך לא תגלה ודאי, מהכסוי שלהם.
ביאור הדברים: נודע שחכמה ובינה נקראים בכל מקום בשם אבא ואמא, וטעם הדבר הוא, מחמת שמלכות שממנה נבראו העולמות מבחינתה עצמה אינה ראויה לקבל אור עליון, כי צמצום הא׳ והמסך רוכב עליה שלא תקבל אור העליון, וכדי לקיים העולמות שיוכלו לקבל אור העליון, העלתה בינה אליה את המלכות, שעל ידי זה, קבלה בינה לתוכה את הדינים של המלכות, ונסתלקו ממנה הג״ר, שמחמת זה קבלה המלכות שבבינה בחינת הכלים והקטנות של הבינה, ואחר כך כשירדה המלכות מן בינה, וחזרו אליה הג״ר, קיבלה המלכות מוחין דג״ר מן הבינה, ומן המלכות מקבלים כל העולמות, ונמצא שבינה קבלה אליה את מלכות ודיניה, ומיעטה את עצמה, כדי שתוכל המלכות לקבל מוחין וקיום. ונמצא שכל עיקר העלאת המלכות לבינה, שמשום זה נשארה בינה בבחינת נקבה אל חכמה, היתה, כדי שיתקיימו זו״ן והעולמות, ע״כ נשתנה שמם של חכמה ובינה, לאב ואם אל זו״ן, משום שכל טרחתם ומיעוטם אינם אלא לקיים את המוחין לז״א ומלכות, דומה לאב ואם שכל יגיעתם היא רק לצורך בניהם.
והנה בינה נקראת בשם אלהים, כי ה׳ אותיות השם רומזות לה״ס כח״ב תו״מ, או ה׳ אורות נרנח״י. וכן ז״א במוחין דגדלות שיש לו ה׳ אורות נרנח״י נקרא אלהים ע״ש הבינה, שמתלבשת בו ועולה למקומה, וז״ש להלן (דפו״י עא:) אלהים דאיהו כנוי מ״ה, מ״ם ה״א, מ״ם ה״א בגימטריא אלהים. שז״א הנקרא מ״ה במילואו דהיינו בעת שיש לו המוחין מבינה הוא נקרא אלהים שבגימטריא פ״ו כמנין מ״ם ה״א שהוא מ״ה במילוי. וכן מלכות בעת עלייתה לבינה ומקבלת ממנה המוחין שלה נקרא על שמה אלהים, וזה שאמר והכי סליק חושבן אלהים לחושבן כנוי, כי יש שם העצם, שהשם הוא מעצם המדרגה, ויש כנוי שהוא שם מושאל ממדרגה אחרת ושם אלהים שבזו״ן הוא שם מושאל מבינה מחמת שעולים אליה ומקבלים אורותיה ולכן נקראים על שמה, ויש ב׳ עליות שזו״ן עולים לבינה א׳ במוחין דחול שהם עולים לישסו״ת ומקבלים מוחין דנשמה, וה״ס ה׳ ראשונה דהוי״ה ואז נקראת המלכות בשם אדנ״י, ויש עליה ב׳ שזו״ן עולים למקום או״א עלאין שהם מוחין דשבת ומקבלים אורות דאור חיה שנקרא י׳ של הוי״ה ואז נקראת המלכות בשם אמא עלאה שהוא אהי״ה. וב׳ אורות אלו מקבלת המלכות ע״י ז״א בעלה שנקרא אלהים, וז״ס שאדנ״י אהי״ה, הם נקראים ב׳ כנוין לתרין אתוון י״ה אבא ואמא, כי ב׳ המוחין של נשמה חיה שה״ס י״ה הם מאירים אל המלכות ע״י ז״א הנקרא אלהים שבגימטריא כנוי.