זהר

ז) ימה, מאי ימה דא שכינתא עלאה. ההוא דאתמר ביה, ודמות על ראשי החיה רקיע. ואיהו דאוקמוהו אין בין מים העליונים למים התחתונים אלא כמלא נימא.

פירוש מעלות הסולם

ז) ימה, מאי ימה וכו׳: ימה, שואל מהו ימה. ומשיב, זה השכינה העליונה, היינו בינה, (עי׳ זהר ב״א אות נ"ט) בסו"ה זה הי״ם גדול, הפוכא דאלין אתוון ימ״ה. זהו שנאמר בו, ודמות על ראשי החיה רקיע. כי בינה שיצאה לחוץ מראש א״א לבחינת גרון וחג״ת שלו, נבחנת לרקיע המפסיק בין א״א אל זו״ן, (עי׳ שער מאמרי רשב״י בתחלת פרשת שמות ובתלמוד ע״ס חלק י״ד תשובה י״ז) והיינו שהעמידו חז״ל (חגיגה ט״ו.) אין בין מים העליונים למים התחתונים אלא כמלא נימא.