חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת

אות ו

פירוש הסולם

ו) אמנם מטעם האמור, נמצא שגם לעת גדלות, אשר הבינה חוזרת לראש א"א ומקבלת חכמה, אין החכמה מקובלת לאו"א עלאין, שהם בחי' הפנים דבינה. אלא רק לישסו"ת, שהם בחי' אחוריים דבינה וז"ס שהמוחין דאו"א נקראים אוירא דכיא, שפירושו מוחין דחסדים, להיותם תמיד באור החסדים, והי' אינו יוצא מאויר שלהם לעולם (כנ"ל בבראשית א' דף י"א ד"ה וסובב).
ולפיכך נבחן שיש לז"א לקבל ב' מיני מוחין: מוחין דפנים מאו"א, ומוחין דאחורים מישסו"ת, כי בעת שישסו"ת הם מחוץ לראש א"א אין להזו"ן וכל התחתונים רק ו"ק בלי ראש, כמו הישסו"ת, ולפיכך תחילת התקון הוא להעלות מ"ן ולהחזיר הישסו"ת לראש דא"א, שאז מקבל הז"א ממנו הארת החכמה והוא נשלם בראש, אמנם עדיין אינו בשלמות, להיותו רק מוחין דז"ת דבינה שהם מוחין דאחורים, וע"כ צריכין שוב להעלות מ"ן ולהעלות ישסו"ת לבחינת או"א עלאין, ואז מקבל הז"א ממנו מוחין דפנים מאו"א עלאין. והמוחין דאחורים מתלבשים בז"א בהכלים דאחורים שלו. דהיינו בנה"י שמחזה שלו ולמטה. והמוחין דפנים מתלבשים בכלים שלו דפנים, דהיינו בחג"ת שמחזה ולמעלה. וכבר ידעת שאע"פ שמוחין הללו הם אור חסדים בלי חכמה, מ"מ הם נחשבים כמו שלא יצאו מראש דא"א מעולם, ונבחנים תמיד כמו שהם מלבישים למוחא סתימאה שבראש א"א. וזכור זה. ותדע שהארת מו"ס זאת באו"א עלאין, נקראת בשם יין המשומר. והארת המוחין דעצמות או"א מכונה בשם אכילה.