ח) דהיינו, בסבת הזדככות המסך מבחי"ד לבחי"ג, שהאו"ח העולה מבחי"ג, אינו מגיע להלביש את אור הכתר, וע"כ חזר ועלה לשורשו, שאין גילוי אור בלי לבוש, כנודע. והסתלקות הזה דאור הכתר, מכונה בשם 'אחורים של הכתר'. כי פנים, פירושו השפעה והתפשטות, ואחורים, פירושו הסתלקות מהשפעה.
ט) אחורים, פירושו הסתלקות, כנ"ל. והנה בהתפ"א יצאו כל הספירות בקומת כתר, ונמצא שכל הספירות קבלו מבחינת הפנים של הכתר, להיותן שוים עמו בקומה. משא"כ בשעת הזדככות. כי בשעה שנזדכך לבחינה ג' ויצא קומת חכמה, ואור כתר נשאר נעלם בפה, הנה נמצא עתה, שחכמה מקבלת מאחורים של כתר. כלומר, שסובלת ומרגשת את החסרון הגדול מהעלמת אור הכתר. וזה אומרו "שהחכמה מקבלת מאחורי הכתר", דהיינו בחינת דין מחסרון של הארתו שמרגשת כאמור. ועד"ז שאר הספירות.
י) כי זה הכלל, שכל הכחות שבעליון נמצאים תמיד בהתחתון ממנו, שמקבל בהכרח כל האחורים שבעליון שלו. שבשעה שנזדכך לבחי"ג ויצא קומת חכמה, וקבלה בחינת הדין שמתגלה בה מחסרון הארתו של אור כתר כנ"ל, הנה אז גם הספירות שלמטה מן חכמה מקבלים ג"כ אותו האחורים. שהרי גם הם קבלו מן הפנים של הכתר בהתפ"א, כמו חכמה, כי כולם היו שם בקומה שוה עד הכתר. ועתה בקומה דבחינה ג', נמצאים חסרים מאור הכתר, ואין להם, אלא מאור הפנים של חכמה. ועד"ז, כשנזדכך מבחי"ג לבחי"ב, ויצא קומת בינה, שעתה נמצאת בינה סובלת גם מהסתלקות אור חכמה, ונמצאת מקבלת לתוכה ב' בחינת אחורים, שהןאחורי כתר שכבר קבלה בשעת היותה בקומהדבחינה ג', ואחורי חכמה שמקבלת עתה.הרי גם הספירות שלמטה מבינה סובלים ג"כ מאותו האחורים דחכמה, בנוסף על אחורים דכתר שקבלו בעת הופעת קומה דבחי"ג. וכו' עד"ז, עד בשעה שנזדכך לבחינת הכתר, שלא יצא שם רק קומת מלכות לבד, וחסרו שמה כל הט"ר,ונמצאת המלכות שמקבלת מט' אחורים. כי בשעת היותה בקומה דבחי"ג קבלה אחורים דכתר. ובשעת היותה בבחי"ב קבלה אחורים דחכמה. ובשעת היותה בבחי"א קבלה אחורים דבינה. ועתה, שאין לה אלא אור עצמה לבדה, מקבלת גם מאחורים דז"א, שהן שש הספירות חג"ת נה"י. הרי שמלכות קבלה ט' בחינות אחורים.