תוכן

ו. והנה בהבורא ית' לית מחשבה תפיסא ביה כלל וכלל (הקדמת תיקוני זוהר יז, א), ואין לנו בו ח"ו שום הגה או מלה. אמנם מבחינת 'ממעשיך הכרנוך', יש לנו להבין בו ית' שהוא בבחינת רצון להשפיע, שהרי ברא הכל בכדי להנות לנבראיו, ולהשפיע לנו מטובו ית'. ולפי זה נמצאים הנשמות בבחינת הפכיות הצורה אליו ית', שהרי הוא כולו רק להשפיע ואין בו ח"ו רצון לקבל משהו, והנשמות נטבעו ברצון לקבל לעצמם, כנ"ל, שאין הפכיות הצורה רחוקה מזו. ונמצא אם היו הנשמות נשארים בפועל בבחינת הרצון לקבל, היו נשארים נפרדים ממנו ית' ח"ו לעולמי עד.