תוכן

ו) ונשלים לבאר ענין ההפרש שבין שבת לי"ט, ונאמר, כי הלא בשבת עולה ז"א במקום אבא, ונוקבא במקום אמא, כי בשבת הם נפרדים כל א' בפני עצמו, אבא לחוד ואמא לחודה. ופי' הענין שתבינהו היטיב: כי ראוי הוא לדעת, שאע"פ שאנו אומרים שעולה ז"א כל המדרגות הנ"ל עד או"א, אל תחשוב שא"כ אחר שעולה ויורש מקום אבא עצמו, א"כ א"צ אל המוחין דנצח הוד יסוד דאו"א, אל תטעה, כי הלא כמו שבתחלה היה לו נצח הוד יסוד דאו"א בסוד מוחין, ג"כ עתה הוא כך, כי הלא כמו שהוא עולה, עד"ז עולה גם כן אבא למעלה, וכפי סדר המדרגות שעולה ז"א, כך ממש עולה אבא למעלה, נמצא כי לעולם באופן א', ותמיד יש לז"א נה"י דאו"א בסוד מוחין, ואין הפרש, רק בימי החול אז נה"י דאו"א הם ממקום התחתון, ועתה הם ממקום עליון, שעלו עתה ביום השבת, ואם כן אף על פי שאנו אומרים שעלו ז"א במקום או"א, אמת הוא שהוא עולה במקומו הראשון ממש, אמנם אבא נעלם בתוכו, בסוד נה"י שבו, להיותן מוחין לו, וזה יובן.