תוכן

ו) ציון במשפט תפדה: ציון היא נקודת ציון, יסוד שבנוקבא. ולפי שהוא חלול, והאורות מתגלים שם, שם הוא אחיזת החיצונים. ולכן אמר, שבמשפט ודין שעושין בני אדם בעוה"ז, גורמין שתפדה ודוחין משם החיצונים. אבל עדיין אין כ"ז רק, כדי שלא יתאחזו בה לבד, ותהיה ניכרת שם במקומה, ולא תעלה עדיין למקומה הראשון, ותצא מביניהם מכל וכל. אבל כדי להוציאה מביניהם, ולהעלותה ולהושיבה למקומה הראשון, צריך שיעשו בני אדם בעה"ז צדקה לעניים, שהוא לפנים משורת הדין, וזהו ושביה בצדקה, להשיבה למקומה, צריך צדקה, ובזכות הצדקה תשוב למקומה הראשון.