תוכן

ו) הנה אופן כל פרשה הזאת, הם דברי רחל עם אלישע, אמא עילאה לספר צערה ותיקונה. וז"ס ואשה אחת המיוחדת בין הרבה נשים שבהיכלות. ששים מלכות ושמונים פילגשים, אחת היא יונתי תמתי. והנה מ' של מנשי בני הנביאים היא יתירה, ר"ל אחת המיוחדת לטוב, יותר משאר בני הנביאים. כי נ"ה שבאצילות, נקרא נביאים. ובני הנביאים, הם שאר עולמות, בנים לנביאים הללו. גם בזה מדבר בעת קטנות, ונסתלקו החסדים המגולים מתוכה. נמצא, כי הנביאים הם נ"ה, ובני הנביאים, הם החסדים שבתוך נ"ה. והאשה הזאת צעקה אל ישועת בינה, אל הארת ת"ת בעלה, שנסתלק בעון ישראל. והיה מתרעמת אל המלך, היא אמא, כנזכר בזוהר שבינה נקרא המלך. ואמרה עבדך: ז"א, מלובש במטטרון, בסוד קטנותו, נקרא עבד. אישי מת. כנ"ל שסלק ממני השפעתו לגמרי, וקשה עלי כמת.